כנסת ישראל נתפסת בעיני הציבור ועובדי המדינה כרשות השקופה ביותר, אחריה מדורגים משרדי הממשלה, קופות החולים, הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות. את הרשימה סוגרות המועצות הדתיות. הסקר מצביע על כך כי עובדי המדינה נוטים לדרג את משרדם כשקוף יותר (46%) ממשרדי הממשלה האחרים (23%).

מבין אלו שהגישו בקשת מידע לרשויות הציבוריות, רק 35% קיבלו את המידע שביקשו ורק 30% הביעו שביעות רצון מתהליך הפניה.

בקרב מרבית עובדי המדינה ישנה הסכמה (70%) כי החוק תורם להגברת אמון האזרח ברשות, יוצר שינוי חיובי ועשוי למגר שחיתות ברשות, אולם רק 18% מעובדי הרשויות מעידים כי הרשות בה הם עובדים מיישמת בצורה טובה את החוק.

למרות שעובדי המדינה יעדיפו, על פי הסקר, לעבוד במקום השומר על ערכי השקיפות רק 23% מהם מעידים על משרדי הממשלה כשומרים על ערכים אלו.

מעניין לראות כי עובדים מדרג בכיר (מעל 60%) תופסים את הרשות בהם עובדים כשקופה יותר מאשר עובדים בדרג הזוטר (38%).

רובם המוחלט של עובדי המדינה (90%) מסכימים עם זכותם של האזרחים לדעת, אולם, מעל ל- 50% מעובדי המדינה שטיפלו בפועל בבקשות למידע, מעידים על מבקשי המידע כ"מגזימים בדרישותיהם וכמפריעים לביצוע העבודה השוטפת של הארגון".

ישנה הסכמה גורפת הן בקרב הציבור (81%) והן בקרב עובדי המדינה (90%) באשר לנחיצותו של הממונה על העמדת המידע לציבור, גורם אליו מופנות כל בקשות המידע לרשות. למרות זאת, כפי שפורסם על ידי היחיד הממשלתית לחופש מידע – 455 רשויות ציבוריות המחויבות לכך על פי חוק, טרם מינו ממונה להעמדת מידע לציבור.